שלד שריר י”ט, תחושות ה’, תנועת הרגש – ארכיטיפ פ’

“תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ” (תהילים מב,ח)

קטגוריה שנייה של קבוצת תחושות, שייכת לתחושות שהן ביטוי לתנועה הרגשית של האדם.
במאמרים קודמים ראינו כיצד מצבים מוכרים, נורמטיביים, אף הם תוצר של עולם הנפש באדם. וכל התחושות והחוויות של האדם במישור הגופני, הם תוצר של חוויה נפשית שקדמה. שיש לה צד גופני נורמטיבי וצד שני שהוא שיקוף נפשי על מקומו של האדם.
כאשר מצב רגשי הפך לפיזי (מחלה) אז נוטים ליחס את התחושות שמרגישים על פני הגוף ,למישור הגופני.
במאמר זה נעסוק עם תחושות הנובעות מיידית מן התנועה הרגשית, ומשקפות על טבעה של התנועה הרגשית.

תנועה רגשית זהה לגלי הים באופי שלה, בא והולך, נסוג ומתקדם, גאות ושפל.
לעתים רגוע ולעתים סוער, כלומר מתאפיין באי היציבות שלו, באי השקט שיש בטבעו של הרגש.
רגש ניכר על פי תנועתו. תנועתו של רגש יוצרת אפקט במערכת הזהה לאיכות ולטבע התנועה שלו.
לכן תחושות הגוף המאפיינות רגש, מזוהים על פי תנועתן, על פי המקצב שלהן.
תחושות המבטאות רגש, באות והולכות, רגועות או סוערות, נסוגות ומתפרצות.
הן מתנהגות כפי שהגלים בים מתנהגים.
לכן סימפטומים ותחושות גוף הבאים והולכים, מלמדים על הרגש שמייצר את הסימפטום, ויצר אפקט פיזיולוגי.
נזכור תמיד את נקודת היסוד, שאם רגש או כל מצב נפשי אחר, הפך לפיזיולוגי, זהו סימן לתהליך הסומטיזציה, או לחיסרון הכלים לעבוד ולעבד את הרגש המתחולל.

דוגמאות לדבר:

א- כאב מקומי הבא והולך בגלים קבועים:

1– כאב הבא בגל, מלמד על רגש פגוע, יש פצע נפשי מאחורי תנועת כאב גופני גלי.
כאב גלי עם תחושה חמה:
פצע נפשי עם כעס, רגש נגטיבי מתפרץ.
2- כאב גלי עם תחושת קור:
פצע רגשי המוביל לחוויית הלם, שוק, טראומה, שיתוק התנועה במערכת.
3– כאב גלי עם תחושה של “זרם חשמלי”:
כאב נפשי עצום, הנוגע ביסוד העמוק של נפש האדם. כאב שורשי (מן הזווית הרגשית)
4– כאב גלי עם תחושת התפשטות, התרחבות:
לעיתים כאב מסוג זה בא עם תחושת הנאה מסוימת. הדבר מצביע על יחסים אמביוולנטיים עם המקור שיצר את הכאב.

ב- אופי גל הכאב:

1- גלי כאב הבאים במיידיות אינטנסיבית והולכים מהר כלעומת שבאו:
האדם חש תוקפנות לאור הכאב שקיים בו. הוא הופך לאגרסיבי לאור המגע עם מקור הכאב. כאן זוהי אינדיקציה ל”פצע פתוח” מדמם ממש (מן הזווית הרגשית)
2– גלי כאב הבאים באינטנסיביות ובעוצמה, ונמוגים לאט לאט:
האדם באימה ממה שחווה, אימה המובילה לתגובות אלימות, אך יש בו מקום הרוצה ויכול להשתאות עם הגורם המחולל כאב, ולנסות לבדוק ו”לשוחח” עם מקור זה.
3– גלי כאב הבאים לאט ונמוגים לאט:
כאב ה”מוכר” לאדם, פצע רגשי שיש עמו שיח לאורך זמן. ההיכרות של האדם עם מחולל הפצע, הפכה לשיח. ומאפשרת דינמיקה של “עבודה” עם מחולל הכאב.
4- גלי כאב הבאים בהפתעה, ב”בום”:
יש באדם צד מסוים במנותק מעצמו, הנמצא במצב של “הלם” קל. אך הכאב חי בתוכו, ומזנק בהפתעה, כדי להתייחס לתוכן הפנימי שעדיין לא עובד.

ג- הזמנים של הופעת הגל:

1– גלי כאב הבאים בלילה, או בשינה עצמה ומעירים את האדם עם כאב, משנתו:
רגש פגוע שאינו נצמא בסף ההכרה. האדם מודע לתנועה הרגשית שלו, אך אינו יכול או שאינו רוצה לעסוק עם עצמו, אז אותו הרגש הפגוע צף בלילה.
לילה זהו זמן לנושאים עמוקים העולים מתחתית הנפש וצפים לדרגת מודעות המאפשרת לגעת בתכנים נסתרים. (תכנים העולים וצפים מקרקעית הים, לשפת הים, שם הם נכרים לעין)
2– גלי כאב העולים בשעות היום, כאשר השמש בשמיים:
יש באדם רצון ומוטיבציה, וכן יש בו את ההבנה כי אין מנוס מן העיסוק בתכנים פנמיים כואבים, הדורשים את המגע הקוגניטיבי.
3– גלי כאב הבאים מייד כשאר האדם פוקח את עיניו בבקר:
קיימת “צפייה” סמויה באדם להתמודדות עם הקשה, עם המכאיב. האדם היה מעוניין לשכוח מן הצרות. אך הצרות אינן מתכוונות להיעלם, והן באות מייד כאשר האדם משכים קום.
מצב זה מלמד כי יש פצע רגשי פתוח, הזקוק לתשומת לב מיידית. לא ניתן להדחיק או לעצום ממנו עין, הוא מזנק מייד עם השכמת התודעה, לשם התזכורת לאדם על קיומו ועל הצורך הקיומי לתשומת לב לתהליך ההבראה שלו.
4– גלי כאב הבאים מייד כאשר האדם נשכב על המיטה, כדי לסגור את היום, לנוח, לישון, להתחדש:
גלי כאב אלו, מציעים כי האדם טעון ביותר, חי חיים טעונים ביותר, הגורמים לו לפציעות רגשיות, במקרים רבים ללא מודעות או תשומת לב בזמן אמת כאשר הפגיעה הרגשית מתרחשת. ואז כשאר האדם מרפה מן ה”מלחמה” אז באה האפשרות להכיר בפציעות המצטברות במהלך היום.