איברי הגוף, איברי הנפש – חלק ז’
המאמר מתייחס לדינאמיקה של חולי המתפתח באופן טבעי, ולא לחולי לאור תאונה או חבלה באימוני ספורט, שאינם בהכרח חולי טבעי.
המאמר מתייחס לדינאמיקה של חולי המתפתח באופן טבעי, ולא לחולי לאור תאונה או חבלה באימוני ספורט, שאינם בהכרח חולי טבעי.
אבצס הנו כיס דלקתי היכול להופיע בכל מקום בגוף. אבצס על פני העור שכיח ביותר, ביחס לאותה התופעה באיברים פנימיים
כמו שנכתב ב”עור ד’, גבול וייחודיות” – העור מהווה גבול שדרכו נוצר חצץ בין המציאות החיצונית של העולם למציאות הפנימית
מן הזווית הפיזיולוגית, קשקשת הנה תוצר של פעילות מוגברת של תאי העור, לעיתים לאור תהליך דלקתי כמו בפסוריאזיס, ולעיתים באופן
תופעת הגרד מן הזווית הפתולוגית, בדרך כלל תופעת הגרד מתלווה לעור יבש, סדוק, דבר הגורם לעצבוב יתר בתאי העור. יש
העור מהווה כ 15% ממשקל הגוף. העור מכסה ומהווה מערכת שומרת על רקמות גוף פנימיות, שהן עם לחלוחית הטבעית לרקמה
העור מהווה גבול לגוף האדם ומתחם אותו כיחידה מזוהה ונפרדת משאר האנשים והעולם. לכן – כל נושא הגבולות מן הזווית
משל המרכבה – מתאר את חלקי האדם מן הזווית התפקודית, לשם הבנה קלינית עמוקה ומדויקת יותר. אדם משול למרכבה מכמה
הנני מטפל מוסמך בהומאופתיה קלאסית (באקדמיה להומיאופתיה קלאסית של ג’ורג ויטולקאס), וברפואה סינית. במהלך שנות עבודתי למדתי והשתלמתי גם במקצועות טיפוליים משלימים – רפואה טיבטית, רפואה איורוודה-רפואה הודית. במהלך שנותי כמטפל, אף עבדתי ולימדתי בארצות שונות במסגרות של משלחות רופאים לאפריקה, וכן באנגליה ובניו יורק.
מטפל בקליניקה במודיעין.
נשוי לשונית, ואבא למילה ולזהר.