ארכיטיפ מ”ח – סוכרת היריון ב’

5% מכלל הנשים ההרות סובלות מסוכרת היריון. בדרך כלל התופעה הופכת לפתולוגית בחציו השני של ההיריון. אם נטייה להשמנת יתר, דחיפות במתן שתן, עייפות ותחושת כבדות, רעב ללא שובע. קיים סיכון להתפתחות העובר העשוי להיעצר וכן קיים סיכון של התפתחות מומים בעובר עקב שינויים מטבוליים הקשורים ומשפיעים על ההזנה של העובר, ועל התפתחותו. או לחילופין – יש אפשרות להתפתחות העובר לגדילת יתר.
קיים סיכון בקרב אישה שחלתה בסוכרת היריון, שהתהליך הסוכרתי יימשך לאחר הלידה, הדבר מצביע על נטייה וכיוון המשכי מן הזווית הפתולוגית לכיוון הסוכרתי.

הארכיטיפ של סוכרת היריון:
החיים מרגשים כבדים, קשה לשאת את העול, אין הנאה מן התהליך. בתחילה, לפני הקליטה והעיבור, הייתה התרגשות, שמחה, תקווה, תחושת יחד. כעת יש עול, קושי, התבוססות תוך תחושת הקושי שגורמת להפסיק לראות את העתיד שלפני כן היה מאוד ברור ואופטימי.
תחושה שהאחריות עומדת להיות הינה מן הסוג ש”ייקח לי את החיים שלי”, “אני עומדת להיגזל מן החיים שהיו לי קודם”.
אין יותר הנאה, סיפוק או תקווה מתהליך ההיריון, והזוגיות אינה מפצה על תחושת הכובד ממה שעומד להיגזל (על פי התחושה הסובייקטיבית של האישה ההרה)

יש נשים רבות שסוכרת הריונית הייתה פעם אחת ולא חזרה יותר, וזאת עקב צמיחתן ממקום זה, וההתפתחות למקום שמבין (בהיריון הבא) שתחושה זו משתנה, ואינה נצחית. הן מבינות את הגליות של התהליך, וכן את ה”אחרי” של תהליך ההיריון והלידה שלעיתים אינו קל בכלל.
הן גם מבינות ומכירות את המקום שמתפח בהן כאשר הן רואות את הוולד, על הקשר ה”טבורי” שיש שם. דבר שלא ניתן להחליף ולעיתים קשה להסביר את עומקו ואת חלל האהבה העצום שהוא פותח, אהבת אם לבנה.
נשים אלו מבריאות מן האפשרות להמשיך את התהליך הפתולוגי של הסוכרת לאחר ההיריון לתוך החיים הרגילים.

בקרב נשים שהסוכרת נותרה והפכה לחולי קבוע לאחר ההיריון, קיימת תחושה עמוקה של איבוד החופש, איבוד העצמאות “הרווקית” שהייתה שם קודם וכעת נגזלה, אומנם נפתח דבר חדש ומסעיר, כובד בטוטליות שלו. אך החופש ואורח החיים הקודם, חיי הלילה הספונטאניים כמו ונגזלו.

אם קיים בתוך נפשה של אותה האישה, סוג של אבל, צער וכאב על חיים שאבדו לה, דבר זה גורם לעוגמת נפש עם איבוד הטעם של החיים, לא במובן ההתאבדותי, אלא במובן של מתיקות החיים באבדה והותירה מאחוריה רק עול ,קושי, חוסר בשעות שינה, והרבה – הרבה שעות עבודה.

הנקודה להתבוננות טיפולית בסוכרת הריונית הינה בלראות את היופי שבתהליך – כי יש בו יופי, הזמניות של הקושי, התהליך המשתנה וכיצד האישה “מרוויחה” מן התהליך יותר מן הקושי הזמני.
כמו כן, ביכולת לחדד את המקום האוהב, הנותן ומרוויח מן הנתינה. וכן בצדדים שמתפתחים באישה לאור היותה לפתע פתאום “אימא”.
לא פעם, האימהות הראשונית הינה סוג של “שוק”, טראומה קטנה. במקרים רבים האישה צומחת מן ה”שוק” הזה. אך במקרים בהם האישה כמו ו”נתקעה” במקום הטראומתי, שם נוצרת הסוכרת.
התבוננות בנקודה טיפולית הינה בלפתוח את מקום המשמר את ה”שוק”, לאפשרות לתנועה מחודשת עם תנועת חיים חדשה עם טעם וגוון אחר, שאינו מבטל את הקודם, אלא רק מוסיף לו.