ארכיטיפ מ”ב – כבד א’

לכל יציאה קלה ביותר באיזון של תפקודי כבד, יש השלכות מערכתיות המשפיעות על איכות החיים בכל המובנים. עקב המכלול הרחב של מגוון התיפקודים של הכבד.
איבר זה מכונה “המעבדה האנושית”.

יש לאיבר זה שלושה פונקציות מרכזיות:
א- ניקוי: סינתוז רעלים, ניקוי רעלים על ידי פירוק שלהם המאפשר קלות יתר בפנוי שלהם.
ב- ייצור חומרים: ייצור אנזימים לעיכול, ייצור חלבונים לצורכי בניית מסת שריר, וכן ייצור של סוכרים לשם שימוש אנרגיה לפעולת הגוף והשרירים בפרט. ייצור של שומנים הידועים כ”אויב” שיש להוריד, אך לא תמיד יש ערך לירידה בשומנים – יש להם ערך רב לפעילות שרירים, מוח, ולב (בכמות נכונה, בהורדה מרמה מסוימת, יש סיכון בריאותי גם בכיוון הנמוך של רמת שומנים בדם)
ג- אגירה ושמירה: מחסן לשמירה של מאגרי ברזל, וויטמינים מסוגים שונים, והרבה סוכרים מורכבים המתפרקים כאשר יש צורך לאנרגיה מיידית, בדרך כלל בעקבות תנועה גופנית ספורטיבית.

כך שהכבד הינו איבר עשיר בריבוי התפקודים שלו. לכן לכל יציאה מאיזון בתפקודיו יש השלכות מיידיות על רמת האנרגיה בגוף, וכן על דרגתה של מערכת החיסון (בדרך כלל, לכל כשל של המערכת החיסונית יש קשר לתיפקודים לקויים של הכבד) וכן לתהליכים מטבוליים מסוגים שונים.

הארכיטיפ של הכבד:

הכשרת הדרך לשם ההגשמה של היעד אליו האדם הולך, על ידי ידיעת הכיוון והכנה של סוגי המשאבים הדרושים לאדם על מנת להגשים את היעד.
האיכות של הכבד הינה ביכולת להכשיר את הקרקע ויכולתו לפלס את הדרך לאור ההבנה וידיעה של הכיוון והיעד.
לכל יעד אליו האדם פונה, יש צורך בסוגי משאבים אנרגטיים, רגשיים, מסוגים שונים. הכבד יודע כיצד לצייד את האדם עם הכוחות המתאימים לכל יעד ולכל מטרה.
בין אם המטרה הינה “רוחנית”, רגשית או גופנית.
לעיתים היעד הינו להצליח בתואר הראשון, כדי שתיווצר הזדמנות לתואר שני ממקום טוב יותר, אז המשאבים הינם כוחות מנטאליים.
יש שהיעד הינו בלשרוד אתגר גדול מן הזווית הגופנית והרגשית, כגון מתגייסים צעירים בצבא ליחידות שונות, שם כל אתגר מחייב סוגים שונים של כוחות (גופניים, רגשיים, ומנטאליים)
ויש מצבים שונים ורב גוניים בהם אדם ניצב מול משברים וקונפליקטים בחיי היום יום, אולי בחיי המשפחה, אולי בעבודה במשרד, אולי בתוך המארג הפנימי שלו. זהו הכבד שיודע כיצד להכין לאדם את הכוחות הנדרשים למען העמידה בסוגי האתגרים השונים הניצבים מולו.

לרוב יכולתו של הכבד להעניק לאדם את הכוחות הנדרשים לעמידה באתגר, תלויה ביכולתו של הכבד להבין את התכלית. ידיעת התכלית עם ההתמודדות או הקושי והקונפליקט, היא זו המאפשרת לכבד להיות אפקטיבי בתפקודיו.
ידיעת התכלית הינה הידיעה העמוקה של מה שעומד מאחורי של אתגר, מה האתגר בא לשרת, מדוע האדם זימן אתגר מסוג מסוים לחייו, ומהי התכלית של האתגר למען ההתפתחות של האדם במובן הרחב של כיוון החיים שיש לו.
ככל שיש לכבד הבנה והיגיון עמוקים יותר לגבי התכלית שמאחורי ההתמודדות, כך תפקודו איכותי יותר.
ככל שהיגיון זה נעדר מפעילות הכבד, שם נוצרת בעיה בתפקודים השונים המסתיימת במחלות מסוגים שונים.

יש מחלות רבות שהן תוצר של ליקוי בתפקודי כבד, אך הסימפטומים אינם משקפים על בעיה בכבד.
כל המחלות האוטואימוניות הן ביטוי לתפקוד לקוי של הכבד, אם כי באופן סמוי, כאשר החולי הסימפטומטי מופיע באיבר אחר.
מכיוון שבמחלות אוטואימוניות יש קונפליקט פנימי שקשור לחיסרון בהבנת התכלית. לעיתים התכלית מובנת היטב, אך לא מובן של כיצד מגשימים את התכלית, שם מופיעה המחלה האוטואימונית.
בכל המחלות שהכבד מעורב בהן, במובן הסמוי, יש חסימה פנימית של הבנת ההיגיון של התכלית. התכלית ידועה אך באופן חלקי, ללא הסכמה מלאה של כל חלקי המערכת, אז הכבד אינו יודע כיצד להכשיר את הדרך עם המשאבים הנדרשים לדרך, שם נוצרת הבעיה, הכבד מייצר חומרים שאינם דרושים, אולי יותר מדי מחומר מסוים, אולי חומרים מסוימים הנדרשים להגשמת התכלית, אינם מיוצרים כלל על ידי הכבד, עקב אי הבנת התכלית, או אי הסכמה לגבי התכלית.

מחלה של הכבד עצמו, משקף על חולשה ואי יכולת לעמוד במשימות של ההכנה של משאבים לשם ההגשמה של התכלית. לעיתים מחלות כבד הן חלק מקריסה של הצד באדם שמותש מדי, לאור תכלית שאינו מסוגל להתמודד עימה, דבר שמתפתח בדרך כלל על בסיס של תהליך חיים ארוך וכרוני.
מחלה בכבד עצמו, אם כן, משקפת על עומק התשישות של המערכת שאינה זוכרת יותר ההיגיון מאחורי הפעילות היומית, לאן האדם צועד, מהי מטרתו, ותחושה של עבודה ללא כיוון, ללא תכלית, מה שמוכנה “full גז בניוטרל”… מצב זה עבור הכבד הינו סיבה לחולי, ודבר זה ברוב המקרים הדבר מתפתח לאט ובמשך זמן רב.
היגיון התכלית אם כן, הינה האינטליגנציה הנחוצה לתיפקוד כבד טוב ובריא.