ארכיטיפ ל”ז – סרטן ה’, שלפוחית השתן

הארכיטיפ של שלפוחית השתן:
איבר זה קשור לכליות, ומסיים את תהליך ריכוז הנוזלים שאין בהם צורך לקיומו של הגוף, וכן פולט את החומרים המרוכזים בנוזל הפלסמה בדם שהוא חלק מן הפסולת של פעולות גופניות רבות, תהליך הנעשה בכליות .
שלפוחית השתן, הינה חלק ( בפני עצמה) ויחידה ממשיכה של הכליות, ולכן קשורה אליה במשמעות.

הארכיטיפ של הכליות:
הינו בלדעת כיצד עוסקים עם המים, כיצד נותנים צורה למים, כיצד עובדים עם יסוד המים ומנהלים אותו באופן הנכון ומאוזן לשם קיום החיים.
נושא זה הינו עמוק ביותר, כיוון שהעיסוק במים משמעותו בעיסוק עם מעיין החיים, המקום שממנו החיים נובעים. עיסוק נכון עם המים קשור ביכולת של הכליות להפוך נוזלים לחלק מאופייה של המבניות. לכל אדם מבניות ייחודית, הזקוקה לסוג של מים המיוחדים לה, סוג של מים שהם מקבלים את צורתה של המערכת, את צורתה של האישיות של האדם, את צורת האדם וקומתו. הכליות הן האיבר היודעות כיצד הופכים מים רגילים למים המתמזגים והופכים לצורתה הייחודית של המערכת האנושית.
נקודת העומק בעיסוק עם המים של “אינטליגנציית הכליות” הינה בהתאמה של המים לאיכות האדון השוכן בלב האדם. מן הנשמה או האדון נובעת האישיות הייחודית על כל גווניה, הכליות יודעות לזהות את איכות האדון השוכן בלב באדם, ולתת למים צורה, כפי איכותו של האדון. וזוהי מלכת אלכימיה של ההכלאה בין מים (כליות) לאש (לב)

לשלפוחית השתן יש תפקיד חשוב בנושא העיסוק עם מעיין החיים. השתן המרוכז בשלפוחית השתן, הינה יכולת הדחייה של סוגי מים שאינם מזינים ואינם תורמים לקיומה של המערכת.
הכליות הן המפסלות (פסל) את המים, בתהליך פיסול המים נוצר “מים פסולת” וזהו השתן.

השתן הנאגר הינו המים הקלוקלים שאינם שייכים למנגנון החיים הטבעי לאדם.
השלפוחית “יודעת” לעסוק עם נוזלים “מלוכלכים” שאינם ראויים למקומו של האדם. לכן יש לשלפוחית יכולת עמידות חזקה ביותר בעמידה קבועה מול גורמים “מלוכלכים”, מזהמים שאינם תקינים לקיום החיים.
כוח זה הינה יכולת סבילה, לא אקטיבית של הכלה של דבר שמה שאינו ראוי, אך ניתן להיות עימו, ניתן להכיל אותו ללא איום או סכנה.

כאשר השלפוחית בריאה היא יודעת להיות ביחד עם נוזלים “רעילים”, שאינם ראויים, כשהיא עצמה נותרת נקייה, נותרת סטרילית.
דבר זה מופלא ביותר בכוחה של השלפוחית (להיוותר טהורה למרות היותה מכילה מים שאינם ראויים למערכת) כוח זה נובע מכוחן של הכליות, שהן “יודעות” לעסוק עם המים, עם החיים עצמם, עם המעיין משם החיים נובעים. השלפוחית מקבלת את כוחה מן הכליות, אך לה עצמה יש איכות מיוחדת של כוח הניקיון והטהרה הבסיסית מול מה שהיא מכילה עוסקת עימו.

לכן כל המחלות הקשורות בשלפוחית השתן השכיחות כגון: דלקות אקוטיות או כרוניות (יותר בנשים) קשורות לאובדן כוח הטהרה והניקיון.
מכאן שרוב הדלקות הכרוניות בשלפוחית השתן קשורות לתחושת “לכלוך” או טומאה רגשית של האישה מנושא שהיא עוסקת עימו.
לרוב הדבר אמור באופן שבו היא חווה את הקשר המיני עם הצד השני.
אחוז גבוה מאוד של דלקות שתן כרוניות ואקוטיות בנשים, הן על בסיס תחושת הלכלוך יש בתוכה לאחר מגע מיני או עיסוק מיני.
לכן הנושא אותו יש לבדוק בדלקות שתן בנשים (בעיקר הכרוניות) הינו על תפיסת המיניות של האישה.
כיצד היא מבינה ומרגישה מיניות, מהי תחושתה לגבי החוויה המינית שלה עצמה…. אלו הן השאלות אותן יש לברר לשם ריפוי נושא זה. במקרים רבים נושא החוויה המינית קשור לחוויה המביאה עימה תחושת זוהמה ולכלוך.

ארכיטיפ של מחלת הסרטן: “סכיזופרניה” גופנית, פיצול עמוק בתוך המערכת המוביל להרס של החיים, שם שני הצדדים יוצאים לבסוף נפסדים. כיוון ש”חיים” משמעותם: אחדות, הרמוניה, שיתוף פעולה, האפשרות לחיות ביחד. בסרטן ידיעת ה”ביחד” משתבשת.

סרטן שלפוחית השתן, סיבות:

1- שיבוש במנגנון של תנועת החיים:
קרה משהו בחיי האדם שאינו מאפשר יותר לחיים להמשיך ולנבוע.
בדרך כלל הדבר קשור לרגש מאוד נגטיבי ה”מלכלך” את נפש האדם, שנאה עמוקה, כעס גדול, איבה כלפי משהו קרוב. רגש נגטיבי בעוצמה כה חזקה, דבר המוביל להרס של חלקים מנפש האדם.
בדרך כלל הרגש הנגטיבי הינו רגש המביא עימו קונפליקט אמביוולנטי מאוד עומק בהקשר של סרטן בשלפוחית.
למשל: כעס ושנאה עמוקים כלפי אבא או אימא, שהן אמורים לשמור ולהגן, אך עשו דבר מה פוגעני, והדבר יוצר קונפליקט אמביוולנטי ביחס למישהו מן ההורים.
מצד אחד חשים כלפיו או כלפיה קרבה, קשר ואפילו כבוד והערכה. ומצד שני – אותו ההורה פגע ועשה משהו שאינו נתפס מן הזווית של הילד. פער זה פוגע במנגנון ה”כלייתי” שהוא זה היודע לעסוק עם החיים.
כעת החיים אינם זורמים, עקב כך הם מתלכלכים, מזדהמים, וזוהמה זו פוגעת ב”כוחה הטהור” של שלפוחית השתן.
רגשות של כעס ושנאה, רגש אקטיבי מסוג זה, שהיה בתחילה פעיל והפך עם הזמן למופנם, עמוק בתוך האדם. האדם כביכול “השלים” עם מציאות השנאה והכעס בתוכו. זהו המצב בו השלפוחית עושה “סומטיזציה” סרטנית לנושא השנאה והכעס, המייצרים קונפליקט אמביוולנטי.

2- הצטברות לכלוך מעבר ליכולת השלפוחית להכיל:
א. דבר זה נובע מחשיפה לחומרים כימיים קשים, סמים, סיגריות, רעלים מסוגים שונים עד למזון גרוע שגורם לפירוק חלקי מזון המצטברים בשלפוחית דרך משקעי השתן
(ירידה עמוקה בכוחה ואיכותה של מערכת החיסון)
ב. רעלים הנובעים מדלקות שתן חוזרות, לאור תפישות מין שאינן נכונות לאדם. דבר המהווה סיבה להידבקות במחלות מין.
או בחשיפה לדלקות לאור שינוי החומציות המקומית של השלפוחית, מחומרים הורמונליים.
אך הסיבה המרכזית הינה גישה לא נכונה לנושא המיני, לעיתים תפיסת המין כ”חטא ” למרות צורך גדול בו, אז פעילות מינית הופכת למעשה היוצר בנפש האדם קונפליקט עמוק. לעיתים תחושת לכלוך מעצם החוויה מינית. (תפיסות עולם שגויות)
ג. הלכלוך העמוק ביותר בשלפוחית הינו רגש נגטיבי, כמו שנאמר למעלה. זהו הגורם המרכזי המייצר תשתית לפגיעה ברקמת הקולגן של השלפוחית שהיא עצמה “טהורה”.
לכן רגש נגטיבי לאורך זמן פוגע ברקמה זו ויוצר תשתית לחולי “סכיזופרני” גופני.
(טראומה או פגיעה רגשית עמוקה ביותר שהביאה לידי נגטיביות אמביוולנטית כלפי אדם קרוב בדרך כלל)