המוח הוא משכן המחשבות, ומתוך כך, צורתו הפיזיולוגית (הזהה אנטומית ברוב בני האדם) ניכרת מצורתה של הגולגולת.
הגולגולת היא החלק במערכת השלד האחראי לתת יציבות, עמידה, גבול ברור לתפקודים שונים על פי סוגי העצמות באיברי הגוף השונים.
הגולגולת נותנת גבול מאוד ברור למוח, מגנה ושומרת עליו, היא “קליפה” על ה”פרי” שהוא המוח.
מתוך צורתה של ה”קליפה” ניתן להסיק רבות על המוח עצמו.
מכיוון שהמוח הינו משכן למחשבות, הגולגולת המצפה אותו משקפת ומלמדת על דפוסי המחשבה של האדם, על נטיות בסיסיות של תהליכי חשיבה, עיון, ונטיות מנטליות פוטנציאליות .
בעולם העתיק לתורה זו היה משקל כבד. היו אנשים שידעו למשש את הגולגולת ולאור זוויות שונות עם גבשושיות שונות, ידעו על תכונות אופי יסודיות של האדם.
במאה ה19- פראנץ יוזף גאל, רופא פסיכיאטר אוסטרי, פיתח שיטה שהייתה פופולארית ביותר בתקופתו, עד ל1940 לערך. עבודתו מיפתה את הגולגולת ל 42 אזורים, דרכם ניתן לקבוע את תכונות האופי הבסיסיות של האדם. תכונות כגון: הגינות, מוסר, אמונה, ועוד… הוא היה קתולי הדוק והושפע מגוון דתי זה לגבי החלוקה בגולגולת המאפיינת בעיקר תכונות מוסר קתוליות, דרכן הוא קבע למשל את “פוטנציאל הפשיעה” האפשרי של האדם.
תורה זו כונתה “פְרֶנוֹלוֹגְיָה”. גם בשיטה זו, המאבחן היה ממשש את פינות הגולגולת, חש את החריצים הקלים על פני האזורים שנקבעו כמשקפי תכונה מסוימת, וכך היה קובע את איכויות היסוד ואת “פוטנציאל הפשיעה” של האדם.
דרך הגולגולת, המבנה שלה, הצורה, הזוויות שעל פני הגולגולת, לומדים על נטיות המחשבה של האדם. יש להיזהר עם נטיות אתניות, יש ללמוד את הכלל האתני ולהוציא אותו מן המשוואה , ולזהות את הייחודיות של כל מבנה גולגולת בכל אדם.
דבר נוסף: יש אנשים רבים שמבנה הגולגולת שלהם משתנה לאורך השנים, לאחר גיל הנעורים, לאור תהליכי חיים ושינויים באופני החשיבה שלהם.
שינויים על פני הגולגולת הינם עדות ל”עבודה” מאוד מאומצת של האדם על פיתוח של כשרים אינטלקטואליים שלא היו לו בפוטנציאל המולד הבסיסי, אותו האדם בנה בתוכו כלי חשיבה חדשים שהם תוצר של עבודה והתמדה לאורך שנים בבנייה של כלי “מוח” ונפש חדשים. כאשר כושר חשיבתי מסוים נבנה באדם, דבר זה יקבל ביטוי על הגולגולת שהיא ה”קליפה” של משכן המחשבות.
אזורי הגולגולת:
1- המצח: חלק זה אינו שייך קלאסית לגולגולת, אך יש לו קשר ישיר לנושא החשיבה.
המצח הינו האזור בפנים המשקף את היחסים בין יכולת אינטלקטואלית לקשר הרגשי שלה.
א- ככל שמצח צר וארוך יותר, הדבר מלמד על אדם עם רגש אימפולסיבי, שאינו יכול להיתחם על ידי האינטלקט.
אדם זה “נשלט” על חום מזגו, והוא נוטה לאימפולסיביות, שהיגיון ורציונליות, לא “יחדרו” אותו.
ב- ככל שהמצח גבוה יותר, זהו סמן ל”קור” רגשי ויכולת ניתוק רגשית מן הצד הלוגי והרציונאלי, אדם זה נוטה להיות שקול, קר, ומנותק רגשית כאשר הוא פועל פעולות אינטלקטואליות.
ג- ככל שהמצח רחב יותר, הדבר משקף על נטייה באדם לערבב רגש עם חשיבה אינטלקטואלית, אנשים אלו מאוד אינטואיטיביים, יש להם צורך לפתוח את המרחב המחשבתי לעוד ועוד אופציות שאולי לא ראו קודם, כאשר השימוש הרגשי בתוכם גבוה. דבר שתורם רבות להבנה האינטלקטואלית.
2- עורף, ראש אחורי, occiput. Protuberance bone :
אזור זה מלמד על ה”גישה” יש לאדם לתכנים חבויים בתוכו, ליצרים הבסיסיים, לזיכרונות פרימאליים, למקומות שהאדם חווה בעבר שלו שהם בנו אותו ושיש להם חשיבות לאדם. עד כמה האדם “מודע” למקומות אלו והם נגישים לו, מתבטא בראש אחורי.
א- ראש אחורי ישר, לא עגול: צורך לנגישות מיידית של הדבר עימו הוא עוסק.
הם אנשים חדים, מהירים, נוטים לאימפולסיביות, צריכים לראות תוצאות “כאן ועכשיו”, אין להם אורך רוח לתהליך, לרוב הם מהירי תגובה ובעלי יכולת “שליפה” מהירה מאוד של תכנים מן העבר.
ב- ראש אחורי עגול, עם עצם ה Protuberance שבולטת החוצה:
אנשים עם צורך לעצירה, להתבוננות, לחשיבה, לתהליך. הם צריכים זמן לעכל, להבין, להתבונן בדבר שוב ושוב, יש להם אורך רוח וסובלנות לבדיקה של דברים. הם אנשים של “תהליך”. יש בהם צורך “להרגיש” את מה שהם עוסקים עימו.
3- פינות הראש הקדמיות מעל למצח:
א- פינות ראש מחודדות: ככל שפינות אלו מחודדות יותר, הדבר מבטא חשיבה חדה, מסודרת, מהירה. יש באדם צורך שהדברים יהיו בתוך סדר מאורגן, החשיבה צריכה להראות היגיון, סדר. יש להם חשיבה מובנית ומתוכננת. דבר זה “מסדר” להם את המציאות.
ב- פינות ראש קדמיות עגולות: ככל הראש הקדמי עגול יותר, הדבר מצביע על אנשים עם חשיבה רגשית, אינטואיטיבית, אנשים יוצרים, בעלי חוש אסתטי גבוהה, אנשי יופי שנושא האסתטיקה חשובה להם. יש להם חשיבה “עגולה”, שיכולה להכיל בתוכה ניגודים ונושאים הנראים מבחוץ כמתנגחים זה בזה, הם אנשי שלום ולא אוהבים את הקונפליקט.
4- מרכז הגולגולת העליונה, הקודקוד:
אזור זה מצביע על נטיות מחשבה שרואות מכלול, שרואות את סך המרכיבים של השלם. צורתו של אזור זה מבטאת את אסטרטגית ההתבוננות של האדם בנושא זה:
א- קודקוד מחודד, כמו חרוט: מבנה זה מלמד על גישה מחשבתית “רוחנית” היודעת לראות דברים שאינם נראים בחושים הרגילים, אדם זה הינו בעל כישורים לראות את הנסתר מן העין, דרך הצטרפות פרטים לשלם, אז השלם נודע להם, ואז הם בעלי תפיסה שאינה מהוגנת בתחום החומר, אבל נשענת עליו.
ב- קודקוד ישר: מבנה זה מצביע על אדם הזקוק לעובדות, הוא זקוק לאיסוף של ידע ומידע כדי לגבש עמדה על נושאים שבהם הוא מעורב. הצורך שלו הינו הפריסה של ידע מקיף על נושא כלשהו, אז הוא חש “בטוח” בחשיבה שלו, ובמסקנות עליהם הוא מגיע.