kobyהמאה השנייה לאלף החמישי (340-440 לספירה)
התרופות ההומאופתיות מן ההדסיים – myrtales – והקבלתם לתקופה הנקובה.
Cajaputum – תחושת התרחבות בלשון, ובאברי הגניטליה. חוויה של הגדלה והרחבה של כל הגוף כולו.
המגמה של כל לאום להתרחב ולגדול – בין אם יש או אין לו את היכולת לכך, דבר שמתאפיין גם בשורה של ההדסיים (ראשונה אם נגיעה בשורה שנייה) שורה צעירה וראשונית, ולכן מגמת התרחבות של לאומים בתקופה זו, שאינה בהכרח ריאלית ביחס לאויב וביחס ליכולתם.
Daphne indica – גודש בגוף כולו, עם תחושת התפזרות של איברים (baptisia- מן הקיטניתיים) תחושת חנק מן הגודש, העיניים כמו יוצאות החוצה, רגישות גבוהה לכאב, חש מבולבל, מפוזר, ללא יכולת מיקוד, וקושי לקבל החלטות. תחושת חום כמו אש באזורים עם גודש.
עמים בתקופה זו חוו עוצמה שהובילה ליציאה להתפוצצות כלפי גורם חיצוני, ללא קשר מה הם רצים להשיג, מלבד הידיעה שיש צורך לכבוש לגדול ולהשיג יותר ועוד – שלל, רכוש, טריטוריה ועוד. רצונם לעוד נבע פשוט מלרצות עוד, תאוות בצע וביזה אונסים ועוד היו אופייניים לוויקינגים, להונים שהצטיינו מאוד בכך, ולשבטי הגרמנים אות כינו הרומאים “ברברים”.
Eucalyptus globulus – תופעות של אף אלרגתיות, גודש באף ויציאה של נזלת מימית רבה. כמו כן – בעיות שתן, עם תחושת לחץ מגודש, תחושה זו הינה גם בחזה. אופי עליז ושמח, קליל, ונוטה להתרגש בקלות וחזק.
עץ האקליפטוס ידוע בשורשיו הארוכים והעמוקים, כדי להגיע למקורות מים. ידוע שלא כדאי לשתול עץ אקליפטוס ליד בית מגורים, שכן שורשיו חודרים הכול, והורסים את היסודות, ביוב ואין פתרון לזה. בתקופה זו – הלאומים בקשו זהות מתוך היותם נלחמים וכובשים טריטוריה. אלרגיות – מאפיינות רגישות לסביבה, וקושי מול הסובב, כמו כן אלרגיות משקפות חוסר ואי וודאות לגבי הגבול של האדם מול גורם שהוא חש מאוים ממנו, וכך חשו לאומים רבים בתקופה זו. תחושת הגודש משקפת מצב של כול פוטנטי שרוצה ומבקש לצאת ולעשות עם האנרגיה הזאת משהו, ועוצמה זו משתקפת בלאומים רבים בתקופה של ההדסיים.
Mezereum – בעיקר תופעות עור קשות מאוד, העור יבש וכרוך, מתקלף, סדוק עד ליציאת דם. הגירוי לא נשלט ומחייב את האדם כמו לעקור את העור המגורה, העור נוטה להתקשות ואז להיסדק. יש כאבים עצביים כמו שהעצב חשוף, תופעות עצביות כגון – נאורלגיה, פציאליס. החמרה מקור ומאוויר קר בכאבי העצב בעיקר. נטייה לכאבי עצמות, בעיקר בלילה.
בעיות עור תמיד משקפות קושי ביצירת גבול אל מול העולם. האדם לא בטוח שהוא יכול הגן על עצמו והוא חש חשוף. הוא אינו בטוח במרכז שיש לו והאם אותו מרכז יציב מספיק. הוא חש סכנה של העלמות, דיפוזיות. זו הייתה התחושה של חכמי התלמוד, שניסו לגדר את העם היהודי סביב להלכה “מאז חורבן הבית – אין לו להקב”ה אלא ד’ אמות של הלכה”. גידור זה היה כמובן הכרחי, למען שמירה על הצביון הלאומי של העם היהודי, וכמו בביטוי הפתולוגי של mezereum – היה להם כאבים בעצמות- כאבים עצביים, דבר שמלמד עד לאן מגיעה המצוקה, עד לעצם ולעצב ממש. כך שחכמי התלמוד חשו איום קיומי עצום, והבנה זו של צורך להמשך החזון היהודי, חייב אותם לפעול למען יצירת גבולות הלכתיים ברורים ונוקשים – עד לפרטי כול קצוות חיי אדם.
Syzygium jambolanum – רמדי ראשי ומידי להורדת ואיזון סוכרים בדם, הרמדי המרכזי לנושא זה בכול המטריה מדיקה, מועיל לכול התופעות והנגזרות של נזקי מחלת הסוכרת, כגון – בעיות בכלי הדם, בעיות עור וכיבים בעור שנובעים מסוכר לא מאוזן ועוד.
Syzygium מתאר את מפלתה ההדרגתית של רומא, הרמדי עוסק בניהול נכון של “מתיקות החיים”, המתיקות של החיים עברה ניצול abuse – עד להרס של כול רקמה בגוף עם סכנה לחיים ממש, ניהול אובססיבי ונהנתי, ללא ביקורת וגבול, עם פרברטיות לגבי הניצול של כול דבר שמביא להנאה. שלמה המלך אומר “מצאת דבש – אכול דייך, לבל שבאת והקאתו”. אצל הרומאים לא היה שובע, הם אכלו וניצלו וטרפו ללא היכר – את כל מה שנקרה בדרכם עד לניוון ומפלה. מתיקות החיים, יש לה צד שעשוי להוביל להתמכרות, כאשר ה”גבול” הנכון של כמה יש לצרוך מייצר את היכולת באמת ליהנות ממתיקות החיים.
מכן ניתן לראות כיצד יש הקבלה מעניינת ומדויקת בין התרופה ההומאופתית לבין התקופה המקבילה לה בהתפתחות האנושות, וברצף של אירועי ההיסטוריה. כמו כן עולם הצומח היה פה הרבה לפני האירועים ההיסטוריים, כך שהטבלה מראה כיצד עולם הצומח מהווה ומייצר את האקלים שלתוכה צומחת דווקא תרבות מסוימת.