גולגולת:
הגולגולת מהווה את “בית מושבו” של הרכב.
במשל המרכבה – המוח הנו מושב הרכב, חוט השדרה מהווה את ההמשכיות של הרכב, ואילו כל העצבים היוצאים מחוט השדרה, ומעצבבים כל סיב בתאי השריר, וכן את כל הגוף כולו, עצבים אלו הם ה”מושכות” בידיו של הרכב, להוליך ולפקד על כל תנועת המערכת האנושית.
לכן הגולגולת (שהיא עצם המגנה על המוח) מראה ומלמדת על האיכויות של הרכב, על אופיו, נטיותיו, וכיצד הוא “עושה” עבודתו. וכן הגולגולת מגלה את המקומות בהם הרכב עשוי “לשכוח” את מקומו ולהפוך לדומיננטי מדי.
יש לגולגולת ארבעה צדדים (שהם בבחינת ארבעת גלגלי המרכבה)
א- הקודקוד:
צורתו של הקצה העליון של הראש מבטא “נטייה” רוחנית, ככל שהקודקוד ישר יותר זוהי אינדיקציה לאדם “ארצי” מעשי, החושב על תוצאה, ורוצה לראות מגמה ברורה בכל מה שהוא עוסק עימו.
ככל הקודקוד נראה מחודד, זוהי אינדיקציה לאדם השואף למרומים ומצפה לקבל השראה מגובה בכל מעשי ידיו.
ב- אחורי הגולגולת – occipital bone:
אזור זה מלמד על היכולת של האדם לשאוב זיכרונות, לעסוק עם הזיכרונות, להיעזר בהם לשם ההתקדמות קדימה. זהו אזור דרכו ניתן להבין אם האדם יודע “להשתמש” בהיסטוריה שלו.
ככל שאזור זה ישר או פחוס יותר, זוהי אינדיקציה לאדם שאינו זקוק להסתכל אחורית, הוא נשען קדימה במשקל הפנימי שלו, ולא צריך עבודה היסטורית עם החיים שלו.
אדם זה נוטה לתגובות אימפולסיביות, מהירות, “עושה ואחר כך חושב”.
ככל שעצם ה protuberance (העצם הבולטת האחורית) בולטת יותר החוצה, זוהי אינדיקציה לאדם הזקוק להיסטוריה שלו, פועל מתוך למידה מן העבר, זקוק להיזכר ולשמר את העבר, זקוק לעצירה והתבוננות לפני תגובה. יש לו נטייה להתבוננות ועצירה באופן בסיסי.
האזור האחורי של הגולגולת – ככל שהוא עגול יותר, זוהי אינדיקציה למחשבה גמישה עגולה, רואה צדדים רבים, מחפשת פשרות.
ככל שהצדדים התחתונים המתחברים לעורף, בולטים יותר, זוהי אינדיקציה לאדם עם נחישות, כוח רצון, “קשה עורף” במובן של יכולת התמדה ודבקות במטרה (למרות שאין בא בהכרח היגיון)
ג – צדי הגולגולת temporal bone:
תמיד כאשר בוחנים כל אזור בגוף על שני צידיו, יש לבחון את היחס שבין ימין לשמאל, כיוון שככל יש יותר אי סימטריה בין הצדדים הדבר משקף על חוסר באיזון בין “זכרי” ל”נקבי” באיכות הפנימית של האדם.
האזורים הצידיים משקפים על דרגת הערנות, על הנטייה הטבעית של האדם לערנות לסובב ובאיזו מידה.
ערנות טבעית בדרך כלל ממוקדת קדימה, ויש לרמת הערנות אחוז מסוים של תשומת לב לצדדים שאותם האדם פחות רואה באופן ממוקד.
ככל שיש באדם יותר תשומת לב למה שלא ניצב מול עיניו, אלא בצדדים שלו, הוא דרוך וערני יותר, ומודע יותר לסובב, וכן שואף לתפיסה “פנוראמית” של המציאות.
אם צדי הראש והלסתות יוצרים מבנה שקוע ההופך את הפנים קצת כמו לצורת הספרה שמונה, זוהי אינדיקציה לנתק בין מה שרואה ויודע ה”רכב” למימוש של ידיעה זו בחיים הקונקרטיים.
צדי ראש מעוגלים מלמדים על נינוחות, שקט פנימי, רצון לנוח יותר משאר לשנס מותניים לעבודה מייגעת. אדם המחפש דרכים להקל על עצמו בהתמודדויות שונות.
ככל שצדי הראש זוויתיים יותר זוהי אינדיקציה לאדם חד, מהיר, לעתים בעל תגובות ללא בקרה, מודעות חדה, דריכות שעשויה להיות מתוחה עד למקום שקשה להרפות ממנה.
האדם אינו סטטי, הוא גדל ומשתנה, ודבר זה מתבטא באופנים רבים דרך המורפולוגיה של גוף האדם.
כאשר מתבוננים על הגולגולת וממששים אותה, יש לבדוק עם מרגשים חריצים קטנים על פני הגולגולת.
חריצים אלו הם סימן לדרך ולשינוי שהאדם עבר, ומקום הופעתם על פני הגולגולת משקף על שינוי בדרכי המחשבה של האדם.
ככל יש יוצר חריצים זוהי אינדיקציה לשינויים, לאופיים של השינויים, לקושי ולמאמץ הנפשי שהיה כרוך בתהליך השינוי של גישות יסוד באופן המחשבה של האדם.
בליטות על פני הגולגולת מלמדים על אזורי “נוקשות מחשבתית”.
מיקומן של הבליטות, גודלן והכמות מהן על פני הגולגולת מלמדים על המקומות באדם שם יש קושי בשינוי למרות שהאדם מודע לצורך בשינוי. וכן לעיקשות של האדם לשמר גישות שכבר התגבשו בתוכו כאסטרטגיות מחשבתיות מוכרות שקל לנוע איתן. עיקשות שגורמת לקשיים במאבקים פנימיים בדרך ההתנהלות של האדם מול המגע עם העולם.
יש להתבונן על המבנה הכללי וההרמוניה של הגולגולת, ולראות מהי הזווית על פני הגולגולת שהיא היוצאת מן הכלל, שיוצאת מן ההרמוניה הכללית של הגולגולת.
זווית זו, מיקומה ועד כמה היא יוצרת אי סימטריה בגולגולת, משקף על במקום באדם לגבי דפוס המחשבה המרכזי בתוכו.
מהו מוקד הכוח של ה”רכב”, מהו האופן בו הוא “אוחז במושכות”.
ניתן להבין את נקודה זו על פי האזורים שעל פני הגולגולת כפי שהוסבר למעלה.
לשם הזיהוי של נקודה זו, יש לזהות את היחסים של שני הצדדים – ימין ושמאל, קדימה ואחורה. כך ניתן לזהות את המקום שם יש את מוקד הכוח של ה”רכב”.